פסק-דין בתיק ע"פ 527/05

א.         בפנינו שלושה ערעורים, שהדיון בהם אוחד, על הכרעת הדין של בית משפט השלום בחיפה (ס. הנשיא כב' השופטת ר. חוזה) מיום 22.3.05 לפיה הורשעו המערערות ב-ע.פ. 533/05 חברת א. ארנסון בע"מ וחברת א. דורי חברה לעבודות הנדסיות בע"מ, והמערער ב-ע.פ. 659/05 מר חליל שבאט, שפעל כמנהל עבודה מטעמן של החברות הנ"ל, בעבירה שיוחסה להם בכתב האישום: גרימת מוות ברשלנות, לפי סעיף 304 של חוק העונשין, תשל"ז-1977.

ב-ע.פ. 659/05 מערער מר חליל שבאט גם על גזר הדין מיום 18.5.05 לפיו נדון ל-12 חודשי מאסר, מתוכם ארבעה חודשים בפועל, והיתרה על תנאי למשך שלוש שנים.

בהחלטה מיום 27.7.05 נקבע שאת ארבעת חודשי המאסר בפועל ירצה המערער בעבודת שירות.

ב-ע.פ. 527/05 מערערת המדינה על קולת העונש בכל הנוגע לשתי החברות הנ"ל שנדונו לתשלום קנס בסכום של 33,499 ש"ח כל אחת מהן.

ב.         הנסיבות הצריכות לענין הינן בתמצית אלה:

בכתב האישום שהוגש ביום 6.6.02 נטען שבתקופה הרלוונטית לכתב האישום הקימו שתי המערערות ב-ע.פ. 533/05 ("החברות") את המבנה המכונה "גרנד קניון" ברח' שמחה גולן שבחיפה.

מר חליל שבאט (המערער ב-ע.פ. 659/05) נתמנה כמנהל עבודה מטעמן של החברות באגף בו נמצא מפלס 139 של המבנה הנ"ל (להלן: "האגף").

המנוח סאלח אסמעאיל (להלן: "המנוח") נתמנה כמנהל עבודה במשמרת לילה באגף הנ"ל. ביום הארוע 14.9.98, שעה 19:30 לערך, לאחר מספר שעות של תדרוך שהעביר (לפי הנטען בכתב האישום), מנהל העבודה חליל שבאט למנוח, החל המנוח את משמרתו הראשונה. ברצפת מפלס 139 באגף הנ"ל נמצא פתח פיר מיזוג אויר, שאורכו 750 ס"מ ורוחבו 150 ס"מ . מתחת לפתח הנ"ל נמצא חלל בעומק של כ-6 מטרים. על הפתח הועמדו מגדלים עשויים צנורות ברזל שהמרחק המינימלי ביניהם 80 ס"מ.

בתאריך 14.9.98 בסמוך לשעה 20:05 עבר המנוח על הפתח בין המגדלים ונפל על הרצפה שמתחתיו, מגובה של כ-6 מטרים.

כתוצאה מן הנפילה נחבל המנוח חבלות רבות, ונפטר.

נטען בכתב האישום שמותו של המנוח נגרם מחמת רשלנותם של הנאשמים בכך ש -

1.         לא גידרו את הפתח באופן כלשהו.

2.         לא התקינו מסביב לפתח אזן יד, ו אזן יד תיכון, מתאימים, ובחוזק נאות למניעת נפילת אדם.

3.         לא כיסו את הפתח במכסה בעל חוזק מתאים למניעת נפילת אדם ובאופן שלא ניתן יהיה להזיז את המכסה באופן מקרי ממקומו.

4.         לא התקינו תאורה מלאכותית בעלת עצמת אור מספקת להבחנה בפתח.

ג.          בישיבת ההקראה מיום 9.12.02 כפרו הנאשמים בעובדות ובעבירה שיוחסו להם בכתב האישום, באחריותם לאירוע התאונה, ובקשר הסיבתי שבין הנפילה למוות.

בפני בית משפט קמא הופיעו והעידו: הרופא ד"ר אלכסנדר שיגרין שהגיע למקום נפילת המנוח ומצא את גופתו על רצפת בטון, עם סימנים מרובים של טראומה, וראשו בשלולית דם, טכנאי הזיהוי של המשטרה מר רוברט וינטרניץ, ומפקח הבניה שבמשרד העבודה, אגף הפיקוח, מר אנטולי פודולני, שחקר את אופן התרחשות התאונה ונסיבותיה, ערך חוות דעת, וכן גבה את הודעתו של המערער מר חליל שבאט (ת/8).

לאחר גמר פרשת התביעה טען בא כוחן של החברות כי אין עליהן להשיב לאשמה, טענה שנדחתה על ידי בימ"ש קמא בהחלטה מיום 14.9.03.

במסגרת פרשת ההגנה לא נתבקשה העדת עדי הגנה מטעם החברות, ואילו מטעם המערער מר חליל שבאט העידה עוה"ד גב' רות הלפרין ששימשה במועד ארוע התאונה כיועצת משפטית פנימית של חברת ארנסון בע"מ, כן העיד מר חליל שבאט בעצמו, וכעד הגנה מס' 3 העיד מר מאיר שיינפלד ששימש כמהנדס ראשי בפרוייקט נשוא כתב האישום.